"האותיות"-דקלום

עוד כשהייתי קטן/ה
לפני גן הילדים
ראיתי את אבא ואמא שלי
יושבים וקוראים.

וכשהסתכלתי באותיות הקטנות והשחורות
הייתי בטוח שאני רואה נמלים מצוירות.

היום,
האותיות פותחות לי שער
לארץ הספרים והאגדות
ואפילו בעיתון אני כבר קורא לי כותרות.

האותיות שקודם סתם היו מפוזרות
מתחילות פתאום להסתדר בכל מיני צורות

ואני מתחיל לקרוא, תמרור, סיסמה ושלט,
אני הכי אוהב לקרוא שמות שעל הדלת.

והמילים עכשיו באות אלינו מכל עבר,
הנה אני יכול לקרוא בכר דף שלם בספר.

ספר הוא כמו חבר,
ספר לי תמיד עוזר,
אם אין חוגים וחברים,
והסתיימו השידורים
אז כמה טוב שיש ספרים